הסדר העולמי החדש וטייוואן: השאיפות של בייג'ינג

ההחזרה השקטה של דונלד טראמפ להיגיון של תחומי השפעה אינה נתפסת כאיום על ידי סין, אלא כתקדים לשאיפותיה שלה בטייוואן.

בגישתו של טראמפ, ארצות הברית אינה מבקשת להבטיח יציבות גלובלית, אלא להגדיר גבולות. אמריקה הלטינית, המזרח התיכון ואירופה נכללים בהיגיון זה.

האיחוד האירופי, עם צרפת, גרמניה ובריטניה, נראה כי הוא רואה בגישה זו בסיס מציאותי להבנה. האסטרטגיה הסינית אינה נקבעת כאלימה, אלא הדרגתית: לחץ כלכלי, בידוד דיפלומטי של טאיפיי וחיזוק הנוכחות הצבאית.

הקבלה השקטה של המערב את ההיגיון של תחומי השפעה מצדיקה את מהלכיה של סין.

העולם צועד לעבר תקופה שבה החזקים מסכימים בשקט ומתנגשים בעקיפין. טראמפ מחזיר את דוקטרינת מונרו, אירופה מקבלת אותה, וסין מתכוננת ליישם אותה.