הקסם של היטלר מווגנר: תעמולה ואנטישמיות

אדולף היטלר העריץ את ריכרד וגנר, וראה ביצירתו מקור השראה וחומר תעמולה. וגנר, מלחין שהגדיר את המושג "יצירת האמנות הכוללת" ("Gesamtkunstwerk"), חולל מהפכה באופרה על ידי שילוב של טקסט, מוזיקה, בימוי ועיצוב במה.

היטלר ניצל את המוזיקה של וגנר למטרות תעמולה, והעניק חשיבות רבה להפקות מוזיקליות ופרויקטים אדריכליים. בנירנברג, המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית הגרמנית (NSDAP) ארגנה עצרות מפלגתיות, שבהן היטלר בחר באופן אישי את האמנים להפקת האופרה של וגנר "המאסטרים של נירנברג".

האופרה "המאסטרים של נירנברג" עוררה מחלוקת בשל אזכוריה האנטישמיים. הבמאי מתיאס דוידס ניסה להדגיש את הצד הקומי של האופרה בפסטיבל ביירוית השנה, אך ה"צל" של השימוש בה על ידי הנאצים נותר.

חוקרים מסוימים, כמו בארי קוסקי, מאמינים שהאנטישמיות ממלאת תפקיד משמעותי באופרה, בעוד שאחרים מתמקדים באופייה ה"גרמני" של היצירה. וגנר עצמו היה ידוע בדעותיו האנטישמיות, כפי שבאו לידי ביטוי בחוברת שלו "היהדות במוזיקה".