גרמניה: חימוש מחדש והרתעה גרעינית

ממשלת הקואליציה בגרמניה, תחת פרידריך מרץ, מקדמת חימוש מחדש מהיר של המדינה, בתגובה להתפתחויות הבינלאומיות ולמלחמה באוקראינה. לאחר השעיית בלם החוב, מוקצים כספים משמעותיים לחיזוק הכוחות המזוינים.

הקנצלר מרץ משתמש בביטוי "יהיה מה שיהיה" כדי להדגיש את הצורך בהגנה של גרמניה. הבונדסטאג אישר את השעיית בלם החוב להוצאות ביטחון מעל 1% מהתמ"ג, ויצר קרן מיוחדת של 500 מיליארד אירו.

התקציב של משרד ההגנה הגרמני לשנת 2026 צפוי לעלות לכ-82.7 מיליארד אירו. יחד עם ההוצאות מהקרן המיוחדת הראשונה, יעמדו לרשות הכוחות המזוינים יותר מ-108 מיליארד אירו.

גרמניה נותרה חלק מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ומחויבת שלא לרכוש ארסנל גרעיני משלה. היא תלויה במטריית הגרעין האמריקאית, כאשר נשק גרעיני אמריקאי מוצב בביכל.

בתוך האיחוד הנוצרי, נדון הרעיון של מטריית הגנה גרעינית אירופית בהשתתפות גרמנית. בוריס ריין וינס שפאן הביעו את הצורך ביוזמה כזו, ועוררו תגובות מצד הסוציאל-דמוקרטים והאופוזיציה.

הקנצלר מרץ שואף שלגרמניה יהיה הצבא הקונבנציונלי הגדול ביותר באירופה, תוך בחינת החזרה של גיוס חובה. שר ההגנה בוריס פיסטוריוס מכין מודל גיוס מעורב.