מדיה חברתית: מילים 'אסורות' וצנזורה אלגוריתמית

בעולם המדיה החברתית, מסתובבות שמועות על רשימה סודית של 'מילים אסורות' שהאלגוריתמים מענישים עליהן, מה שמוביל ליצירת תופעת ה-algospeak, שבה משתמשים משתמשים בשפה מקודדת כדי להימנע מצנזורה.

פלטפורמות כמו YouTube, Meta ו-TikTok מבטיחות שאין רשימה כזו ושהשיפוט מבוסס על הקשר וכוונות. עם זאת, יוצרי תוכן כמו אלכס פרלמן מבחינים בדפוסים המצביעים על אחרת.

פרלמן מדווח שב-TikTok הוא נמנע מלהזכיר את YouTube, מכיוון שהטווח של הסרטונים שלו פוחת. הוא גם מזכיר בעיות עם סרטונים על ג'פרי אפשטיין, שהוסרו ללא הסבר ברור.

הפלטפורמות מסבירות שהאלגוריתמים נועדו להציג תוכן שמעניין את המשתמש, בעוד שכללי הקהילה מתייחסים לדברי שטנה, אלימות ומידע מוטעה. עם זאת, התערבויות מאחורי הקלעים נחשפו, כמו הוראות 'לטשטש' תוכן ממשתמשים ספציפיים והורדת דירוג של תוכן פרו-פלסטיני.

משתמשים נוקטים ב'דמיון אלגוריתמי', ויוצרים מיתוסים על האופן שבו אלגוריתמים פועלים. דוגמה אופיינית היא השימוש במילה 'פסטיבל' להפגנות נגד ICE.

חברות מכחישות את קיומה של רשימת מילים אסורות, אך יוצרי תוכן מדווחים על דפוסי ענישה. פלטפורמות מסננות תוכן שהן רואות בו מסוכן, מה שמוביל לצנזורה עצמית ולפוריטניות דיגיטלית מוזרה.