מקצוע או ייעוד? הרהורים של פילולוגית

חוויה אישית של פילולוגית וסופרת בנוגע ליחס שקיבלה מרופאים בבית חולים מעלה שאלות לגבי טבעו של מקצוע הרפואה. המחברת תוהה האם רפואה היא רק מקצוע או גם ייעוד הדורש תחושת אחריות ואמפתיה גבוהה.

באמצעות מקרים ודיאלוגים ספציפיים, המחברת מתארת את האדישות וחוסר האמפתיה שחוותה מצד כמה רופאים, ותוהה האם היא יכולה לבטוח באנשי מקצוע אלה. היא מתייחסת למשפטים ששמעה, כמו "את צריכה לקבל את המוות" ו- "עד מחר, אנחנו לא יודעים אם היא תשרוד", שמגבירים את החרדה שלה.

המחברת מביעה את אכזבתה מההתנהגות הלא אנושית שנתקלה בה, ומדגישה את הצורך בהבנה ותמיכה בחולים ובמשפחותיהם בזמנים קשים. היא מצביעה על הניגוד בין האדישות של הרופאים לבין התמיכה שקיבלה מחולים אחרים ומצוות הסיעוד.

לסיכום, המחברת מטילה ספק בערך השבועה שנשבעו הרופאים ומביעה את זעמה על חוסר האמפתיה והאדישות הפרובוקטיבית שחוותה.