השפה היוונית בקומדיה: חלק ד'

מסורת התיאטרון העתיקה של הקומדיה היא מראה הפוכה של המציאות, הנראית דרך עדשת הפרודיה. שפת הקומדיה מפרה את חוקי ההיגיון, ויוצרת מציאות הוזה שבה שולטים היפוך ופרדוקס.

אריסטו, בכתביו, משווה את הסגנון המתאים לקומדיה, ומדגיש כי אין לדון בעניינים חשובים באמצעות אלתורים מאולתרים, ואין להתייחס לעניינים טריוויאליים ברצינות.

ההתייחסות לקומדיה העתיקה משלימה את הצגת שפת הקומדיה החדשה ומנאנדרוס (המחזה הראשון שלו הוצג בשנת 321 לפני הספירה). בתקופתו של מנאנדרוס, המקהלה כבר לא השתתפה בפעולה, וללעג כבר לא היה אופי אישי טהור ומכוונות פוליטית, אלא התייחס לפעולות של קבוצות חברתיות.

התמונה מציגה פסל של מנאנדרוס.