טור מקיפריסין: מסורות והרהורים

בטור בעיתון ההיסטורי ביותר של קפריסין, כותב הטור משקף את רשמיו מלימסול ודיונים עם חברים על חיי היומיום שלהם.

הוא מזכיר מסעדה קבועה שבה לסועדים יש את אותו שולחן ומזמינים את אותן מנות. פעם אחת, הבעלים הציע "סטרוטוטקיה", שם קפריסאי לדרורים, מה שהעלה שאלות לגבי צריכת מינים מוגנים, כמו סבכי שחור-כיפה.

הוא לומד ש"סטרוטוטקיה" הם ציפורים נודדות קטנות, סבכיים, שהם מעדן מסורתי אך בלתי חוקי ומוגן בקפדנות. הציד הבלתי חוקי שלהם מעורר תגובות חריפות.

כותב הטור מכריז על מסע עיתונאי לשטחים הכבושים של קפריסין, למקומות שבהם ביקר בשנות ה-80 עבור ה-BBC. הוא נזכר בעצתו של הבמאי שלו דאז, בני עמר, להשאיר את ליבו בלונדון. במהלך הדיווחים הללו, הוא ראיין את דנקטאש ואקינג'י, פקידי או"ם, ראשי ערים, פרופסורים ואנשים רגילים.

הוא נזכר בלילות בקירניה, כותב ובוכה, בעזרתה של גברת צמל שהביאה לו קפה וקראה לו "קפריסאי, בחור אמיץ שלי..."