זיכרונות מ-15 באוגוסט 1974: סיפורם של הפליטים הקפריסאים

המאמר משקף את זיכרונותיהם של הפליטים הקפריסאים מ-15 באוגוסט 1974 והפלישה הטורקית. הוא מציין כי בעוד שתשומת הלב העולמית מופנית למשברי פליטים אחרים, סיפורם של הפליטים הקפריסאים זוכה לעתים קרובות להתעלמות.

הוא מתייחס לרצון האנושי לשרוד ולהתפתח, שאולי שינה ערים, אך לא מחק את ההיסטוריה של התנחלויות הפליטים. פליטים קפריסאים רבים נאלצו לעזוב את בתיהם, ואלה שלא הצליחו נהרגו או נעדרים.

המחברים מדגישים שאף פליט לא רואה במקום מגוריו כמקום מוצאו, אלא את זה שהם עזבו מאחור. הוא מתייחס גם למאמציו של חברו, לפתריס, בפרלמנט האירופי לדבר על הפליטים של קפריס.

הדור של המחבר, 51 שנים לאחר הפלישה, התקדם הלאה, אך לעולם לא ישכח את אירועי 15 באוגוסט 1974, ויתעקש להכריז על עיר או קהילה בשטחים הכבושים כמקום מוצאם.