אריסטו: חשיבות המישוש בתפיסה

בספרו "על הנפש", אריסטו מדגיש את חשיבות המישוש כחוש בסיסי. ד"ר אלזה ניקולאידו, חוקרת של כתבי אריסטו, מציינת שאריסטו ראה במישוש את החוש הראשון הקיים בכל היצורים החיים.

אריסטו מקשר בין מישוש לטעם, ומכיר בכך ש"הטעם הוא משהו מוחשי". הוא בוחן ביסודיות את איבר החישה של המישוש, ושואל האם מדובר בעור או במשהו דומה בבעלי חיים שאין להם עור. הוא מצביע על הניגודים שהמישוש כולל, כמו חם-קר ויבש-רטוב.

בספר השלישי של "על הנפש", אריסטו מסיק כי מישוש הכרחי להישרדות. בלעדיו, בעלי חיים מתים. החושים האחרים, כמו ראייה ושמיעה, קיימים "לא לשם קיום אלא לשם רווחה".

מישוש הוא לא רק מגע עם אחרים, אלא גם תפיסת הסביבה, רכישת מידע ובחירת המועיל על פני המזיק. ד"ר ניקולאידו מדגישה כי חקר המישוש חיוני להבנת החיים ותפקודיהם הבסיסיים.

ד"ר אלזה ניקולאידו היא מחברת הספרים "הפילוסופיה של האושר: חיו טוב יותר על ידי קריאת הפילוסופים הקדמונים" (Metaichmio, 2025) ו"פילוסופיה לכולם: מדוע לקרוא את הפילוסופים הקדמונים" (Metaichmio, 2022).